המתכון שהחזיר אותנו לשולחן: שקשוקה של יום שישי

יש מתכון אחד שהוא יותר מארוחה אצלנו בבית: שקשוקה של יום שישי בבוקר. זה התחיל כפתרון של רגע — מקרר עם קצת עגבניות שנשארו, שמן זית טוב, ופיתה חמה. עם הזמן זה הפך לטקס.

למה דווקא שקשוקה

כי אין בה שום דבר מסובך. כי היא נראית טוב על השולחן. וכי כשמניחים את הסיר באמצע וכולם טובלים פיתה — פתאום כולם יושבים, גם המתבגר שבדרך כלל אוכל ליד המסך.

איך אני מכינה אותה

אני משתמשת בסיר ברזל שאמא שלי נתנה לי. חוצה בצל, מטגנת בשמן זית עד שהוא זהוב, מוסיפה גמבה אדומה, שן שום, כפית פפריקה מתוקה, קמצוץ חריף. אחרי דקה מוסיפה קופסת עגבניות מרוסקות ומרסקת בעצמי שתי עגבניות טריות אם יש.

מבשלת על אש קטנה בערך עשר דקות עד שהרוטב מסמיך. פותחת שקעים, שוברת ארבע ביצים, מכסה את הסיר, ומחכה עוד ארבע דקות. מפזרת פטרוזיליה קצוצה וגבינה בולגרית מפוררת. זהו.

הטיפ הכי חשוב שלמדתי

אל תמהרו עם הרוטב. שקשוקה טובה מתחילה מרוטב עגבניות שמתבשל לאט. חמש דקות זה מהיר מדי. חמש עשרה זה בדיוק הזמן.

מה מגישים לצד

• פיתות חמות מהטוסטר או מהתנור
• סלט ירקות פשוט חתוך דק — עגבנייה, מלפפון, בצל, לימון, שמן זית
• גבינת פטה או בולגרית
• קפה שחור בכוס קטנה

יש משהו בשקשוקה הזאת שגורם לבוקר של יום שישי להרגיש כמו יום שישי. כל הבית מריח אחרת. וכשכולם מסתובבים סביב הסיר עם פיתה ביד, אני נזכרת שהחיים הטובים בנויים מהדברים הפשוטים האלה.